מעצבת רב תחומית…

לא פעם ולא פעמיים אנשים שאלו אותי אבל מה את באמת עושה? 
לא תמיד קל להסביר את המשמעות של מעצבת רב תחומית ושמה שאני עושה זה גם וגם וגם…
אז קצת על קצה המזלג, מי אני?
אני דוריה. מעצבת רב תחומית, בוגרת בצלאל במחלקה לצורפות אופנה וחפצים. בת 35, תל אביבית מלידה. היום אני גרה במרינה תל אביב בסירה, עם בן הזוג שלי עמית ושני הילדים שלנו הרמוני ופלא. אני שחיינית לשעבר, גולשת – דור שלישי למשפחת גולשים והנכדה של טופסי שהיה ממייסדי הגלישה בישראל.
השילוב של החיים בים עם העיר תל אביב הוא חלק בלתי נפרד מההוויה שלי.
הניגודיות בין השקט והרוגע שיש בים לרעש והבלאגן של העיר היא ההשראה שלי.
הצרכים שלנו שונים לחלוטין כשאנחנו בים, או כשאנחנו הולכים ברחוב, לעבודה או לבילוי.
בים לא צריך כלום
אבל בעיר כן
כל פעם שיש לי צורך במשהו חדש אני הולכת ומכינה לי אותו, לכן כל צורך שלי הופך להיות מוצר. במהלך השנים עברתי מספר גילגולים, עם עצמי, עם שותפים עם רעיונות עם מחשבות. הסטודיו תמיד היה חלק ממני אבל הוא לא היה זה שמפרנס אותי.
ב3 שנים האחרונות מאז שהילדים נולדו הדברים לאט לאט התחילו להסתדר לכיוון שכל הזמן חלמתי עליו. לפני כשנה וחצי נפלה בחלקי הזדמנות נדירה לעצב את מסעדת סטולרו. הרעיון העיצובי מאחורי כל המקום הזה, הוא שכל מי שנכנס ירגיש שהוא בחופשה. השתמשנו בהרבה חומרים טבעיים, כמו אבני הכורכר, הסנדות, הדלעות. בעצם מבנה המטבח מעוצב כמו בית וכל השאר זה החצר. עשינו שימוש רב בחומרים ממוחזרים מהמסעדה הקודמת שהייתה שם. רוב הרהיטים, הברים, שולחנות עמדות המלצרים וגופי התאורה את כולם עיצבתי והכל הוכן במקום. במשך חמישה חודשים כל האתר היה סטודיו אחד גדול. בחלל הפנימי של המסעדה בהתחלה עשינו שולחן אוכל אחד גדול מה שהיה אמור להפוך לחדר פרטי, אך לאחר כמה חודשים הוחלט להפוך את ייעודו לבר. אז חתחנו את השולחן והפכנו אותו לבר, והסנדות על הבר הן כמובן מהשאריות. גם הסירה במקום היא סירה שהייתה במסעדה הקודמת, שיפצנו אותה והפכנו אותה לספה, שזה חלק מהעבודה עם חברות האלכוהול שנותנות חסות במקומות כאלה וזה היה גם החלק שלי בעיצוב להכניס את המיתוג שלהם מבלי לפגוע בנראות של המקום.

בסוף הפרוייקט הזה ילדתי את פלא. ושוב פעם התחלתי לחשוב עם עצמי, מה אני רוצה ולאן אני הולכת. הדלת של העיצוב פנים שנפתחה, פתחה לי עולם שלם חדש שתמיד עניין אותי ואף פעם לא העזתי לעשות אותו. והיצירה שלי בסטודיו הם האהבה הכי גדולה שלי אבל גם מצד שני הקושי הכי גדול. היצירה שלי נובעת מצורך שהוא שלי וזה לא תמיד מסתדר לי שצריך גם למכור את זה למישהו בסוף.
ואז הגיע הקורונה
שהפכה שוב פעם הכל מחדש
וגרמה לי בפעם המיליון להרהר על מה אני ומי אני ומה בדיוק אני עושה.
אבל הפעם זה מה שחידד את הכל. הרצון לייצר הרבה או לשכפל את המוצרים שלי בכמויות בכדי לעשות יותר כסף פשוט נעלם. העולם של עיצוב הפנים מרתק אותי עוד יותר והעבודות ממשיכות בעיצומן. ולגבי כל מה שקורה בסטודיו, הבנתי שהמזל שלי זה שאני עובדת בשיטה כזאת שאין לי כמעט שום מלאי משום דבר. אני מייצרת רק לפי הזמנה. אני מעצבת לעצמי מפרסמת ומשם זה מתגלגל. גם את החומר גלם אני ממחזרת ומכל דבר שנשאר מעבודה אחת הופך למוצר חדש. אין לי כמעט בזבוז של חומרים וגם את האריזות אני מייצרת בעצמי.

(: כל אחד מאיתנו הוא מיוחד, ולכל אחד מגיע לקבל מוצר ייחודי שיוצר במיוחד בשבילו

Select your currency
Israeli new shekel